שקרים חוזרים ומניפולציה: לזהות את הדפוס ולהגן על עצמך

בהתחלה הסיפורים ריתקו אותך: עבר יוצא דופן, קשרים עם אנשים חשובים ותוכניות מרשימות. אחר כך הפרטים הפסיקו להתאים: תאריך משתנה, תעודה שלא ניתן למצוא או חבר שלא שמע על האירוע. כשאת שואלת, תמיד יש תשובה, ובסוף את מרגישה אשמה על שהטלת ספק.

אולי את תוהה אם מדובר באדם שמשקר שוב ושוב כדי להפעיל מניפולציה. המאמר מסביר מהי מיתומניה, כיצד היא שונה ממניפולציה, איך לזהות אותה, כיצד להגיב לשקרים חוזרים ובעיקר איך להגן על עצמך.

מיתומניה: האם זו מחלה?

מיתומניה היא נטייה לשקרים חוזרים, לעיתים באמצעות סיפורים שמייפים את המציאות או מציגים את האדם באור מחמיא. משתמשים גם במונח ״שקר פתולוגי״, ובצורות מרשימות במיוחד במונח pseudologia fantastica, המשמש בפסיכיאטריה כבר יותר ממאה שנה.

התשובה לשאלה אם זו מחלה אינה פשוטה. מיתומניה אינה אבחנה עצמאית בסיווגים הפסיכיאטריים המרכזיים, אלא נתפסת כתסמין שעשוי ללוות הפרעות שונות, ובהן הפרעות אישיות מסוימות. סקירת ספרות שהוצגה בתקציר כנס ב־2021 בEuropean Psychiatry מזכירה שהנושא עדיין שנוי במחלוקת ושחשוב להבחין בין שקר רגיל לשקר פתולוגי.

יש חוקרים שמבקשים הכרה ברורה יותר. מחקר של Drew Curtis ו־Christian Hart מ־2020 מתאר שקר פתולוגי כשקר מתמשך, שלעיתים נראה כפייתי ומתפתח משקר ראשון שהולך ומתרחב, תוך מצוקה וקושי ממשי בחיי האדם. למידע נוסף על המקורות ועל אופן הפעולה, קראי את המאמר על מיתומניה.

שקרנות חוזרת או מניפולציה: מה ההבדל?

לא כל מי שמשקר שוב ושוב מפעיל מניפולציה, ולא כל אדם מניפולטיבי הוא מיתומן. ההבדל הוא בתפקיד השקר:

• אצל מי שמשקר בלי מטרה מניפולטיבית בולטת, השקר משמש בעיקר לשיפור הדימוי העצמי ולמילוי תחושת ריקנות או חוסר ערך. הוא עשוי כמעט להאמין לסיפוריו, ולעיתים הוא עצמו סובל מהם.
• אצל האדם המניפולטיבי, השקר משמש לקבלת הערצתך, כספך או תלותך, או להתחמקות מאחריות למעשיו.
• אצל מי שמשקר כדי להפעיל מניפולציה, שתי המטרות משתלבות: הוא מציג דימוי מחמיא כדי למשוך אותך, ואז משתמש בשקרים כדי לשלוט, לעורר אשמה ולבלבל.

הדפוס האחרון גורם נזק רב בקשר, כי השקר נעשה דרך לשמור על שליטה. הוא מופיע לעיתים קרובות אצל אנשים המכונים נרקיסיסטיים ומניפולטיביים. קראי גם על מניפולציה רגשית.

כיצד לזהות שקרים חוזרים המשמשים למניפולציה

אלה סימנים נפוצים. אף סימן בודד אינו מספיק; הצטברותם היא שצריכה לעורר תשומת לב.

בדברים שהוא אומר

• סיפורים מפוארים: תמיד חווה אירועים יוצאי דופן, הכיר אנשים חשובים או כמעט עשה מעשים מרשימים.
• פרטים משתנים: אותו אירוע מסופר אחרת ביום אחר או לאנשים אחרים.
• תשובות מוכנות: כשאת מצביעה על חוסר עקביות, הוא מיד מספק הסבר, לעיתים מסובך.
• עבר שקשה לבדוק: מעט עדים, או קרובים ש״כועסים״ או ״עברו רחוק״.

בדרך שבה הוא מגיב

• זעם כשמטילים ספק: ״את קוראת לי שקרן? אחרי כל מה שאני עושה בשבילך?״
• היפוך תפקידים: מציגים אותך כחשדנית, קנאית או פרנואידית.
• גזלייטינג: הוא מכחיש דברים שאמר ומערער את הביטחון בזיכרונך. המאמר על משפטי גזלייטינג כולל דוגמאות רבות.
• דמעות או הצגת עצמו כקורבן כאשר השקר מתגלה.

בקשר ביניכם

• את מרגישה לעיתים קרובות מבולבלת, כאילו המציאות משתנה;
• את בודקת ומחפשת ראיות, ואז כועסת על עצמך על כך;
• קרובייך מודאגים או הפסיקו להאמין לו;
• ענייני כסף נותרים לא ברורים: חובות, הלוואות או תוכניות שלא התממשו.

שקרים חוזרים ונרקיסיזם: מדוע הם קשורים

השקר של אדם נרקיסיסטי עשוי להגן על דימוי עצמי אידאלי. הוא מתקשה להכיר בטעות, בכישלון או בחולשה ומעדיף לשכתב את המציאות. הוא גם משקר כדי לקבל הערצה. בקשר, השקר נעשה כלי שליטה: הוא יודע מה אמר לך, ואת כבר אינך יודעת מה נכון. גם נשים יכולות לפעול כך; המאמר על אישה נרקיסיסטית ומניפולטיבית ממחיש זאת.

חשוב לא לבלבל בין הדברים: אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות עשויים לומר דברים לא מדויקים ללא כוונה להטעות. המאמר הפרעה דו־קוטבית, מניפולציה או שקר? עוזר להבחין ביניהם.

כיצד להתמודד עם שקרים ולהגן על עצמך

רבות מנסות ״לתפוס״ את האדם בשקר ולהוציא ממנו הודאה. זה מובן, אך לעיתים קרובות מתיש ולא יעיל, משום שהוא רגיל להתחמק. עדיף להתמקד ביציבות שלך ולא בהודאה שלו. הנה שבע דרכים:

1. סמכי על עובדות ולא על מילים. המעשים חשובים יותר מהדברים שהוא אומר. בדקי אם הם תואמים.
2. שמרי תיעוד. רשמי תאריכים, הבטחות וגרסאות משתנות ושמרי הודעות. הדבר מסייע מול ספק עצמי וגזלייטינג.
3. שאלי שאלות מדויקות ורגועות. ״באיזה יום? עם מי?״ פרטים מוחשיים עשויים לחשוף שקרים, אבל אל תהפכי זאת לחקירה מתמדת.
4. אינך צריכה להצדיק את עצם הספק. טבעי לפקפק בחוסר עקביות. מספיק לומר: ״מה שאתה אומר לא מתאים למה שאני יודעת.״
5. סרבי לוויכוחים אינסופיים. אם השיחה חוזרת על עצמה ואת יוצאת אשמה, סיימי אותה: ״איני מתכוונת להמשיך בשיחה הזאת.״
6. שמרי על הכספים ועל המסמכים שלך. אל תלווי כסף בלי תיעוד, אל תחתמי תחת לחץ ושמרי על גישה לחשבונותייך.
7. דברי עם מישהו מחוץ לקשר. אדם קרוב, איש מקצוע או עמותה יכולים לעזור לך לשמור על קשר עם המציאות.

לדרכי תגובה נוספות קראי את המדריך על מניפולציה רגשית.

רשימת בדיקה: האם שקרים משמשים לשליטה בקשר שלך?

• ☐ סיפוריו משתנים לפי היום או לפי האנשים.
• ☐ איני יכולה לבדוק חלק גדול ממה שסיפר לי.
• ☐ כשאני מפקפקת, אני זו שמתנצלת.
• ☐ אני מרגישה לעיתים קרובות מבולבלת אחרי שיחותינו.
• ☐ ענייני כסף לא ברורים או לא פתורים.
• ☐ קרוביי הביעו ספקות לגביו או לגביה.
• ☐ ההתנצלויות אינן מלוות בשינוי.

כיצד מטפלים במיתומניה?

אדם עשוי להשתנות אם הוא מכיר בבעיה ומתחיל פסיכותרפיה. ההחלטה חייבת לבוא ממנו; אינך יכולה לעבור טיפול במקומו. העבודה מתמקדת לעיתים בהערכה עצמית, בבושה ובצורך בהכרה. המאמר על מיתומניה והתאוששות מפרט את הכיוונים האלה. כששקרים משמשים בעיקר לשליטה והאדם אינו רואה בעיה בהתנהגותו, סיכויי השינוי נמוכים יותר.

מידע בריאותי: אם את מודאגת מהשקרים שלך, פני לפסיכולוג או לפסיכיאטר. אין בכך בושה, אלא צעד ראשון. אם הקשר הותיר אותך חרדה, מותשת או מדוכאת, דברי עם הרופא שלך. בצרפת, במקרה של סכנה מיידית: התקשרי ל־17 או ל־112. 3919 מספק הקשבה, מידע והכוונה לנשים שנפגעו מאלימות; הוא אינו מוקד להתערבות חירום.

שאלות נפוצות

האם מי שמשקר שוב ושוב יודע שהוא משקר?

בדרך כלל כן, לפחות בזמן השקר. יש אנשים שמאמינים בסיפוריהם עד שהגבול נעשה מטושטש גם עבורם.

האם יש בדיקה למיתומניה?

אין בדיקה מקוונת אמינה. רק איש מקצוע יכול להעריך שקר פתולוגי תוך התייחסות לסיפור חייו של האדם ולהפרעות נלוות אפשריות.

האם להתעמת עם מי שמשקר?

אפשר לציין עובדות ברוגע, אך יש לצפות להכחשה או לתגובת נגד. מטרת העימות היא בעיקר להבהיר את עמדתך ולא להוציא הודאה.

האם אדם שמשקר כדי להפעיל מניפולציה יכול להשתנות מאהבה?

אהבה בלבד אינה מספיקה. שינוי מתמשך דורש הכרה בבעיה ועבודה טיפולית מצד האדם עצמו.

סיכום

חיים לצד אדם שמשקר ומפעיל מניפולציה דומים לערפל מתמשך. מותר לך לרצות אמת ולהגן על עצמך. סמכי על העובדות, שמרי תיעוד, חפשי תמיכה וזכרי שספקותייך היו לגיטימיים. אם את רוצה ליווי כדי לצאת מן הערפל, הכירי את התמיכה לנפגעות של אנשים נרקיסיסטיים ומניפולטיביים.

מקורות

• Curtis D. A. & Hart C. L., “Pathological Lying: Theoretical and Empirical Support for a Diagnostic Entity”, Psychiatric Research and Clinical Practice, 2020: PMC9176035
• Valadas M. T. & Mota Freitas R., “Lying in psychiatry: A review”, European Psychiatry, 2021: PMC9475576
• Service-Public.fr, “Violences conjugales”: service-public.gouv.fr